דנה שדמן בע"מ נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

מונחת בפניי בקשת המערערת (להלן: "החברה") לפטור מהפקדת ערבון ולחלופין, מבוקש להסתפק בערבות אישית של בעלת המניות והמנהלת - הגב' דנה שדמן (להלן: "בעלת החברה").

1.הבקשה מוגשת במסגרת ערעור אותו הגישה המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, כבוד השופטת שולמית ברסלב, מיום 6.10.11, במסגרתו חויבה המבקשת (היא הנתבעת בבית משפט קמא), לשלם למשיבה 1 פיצויים, בגין נזקיה בתאונה, בסך 15,678 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 2,500 ₪.

המבקשת הינה חברה בע"מ, אשר היתה מיוצגת, בהליך דלמטה, על ידי בעלת החברה. בפסק הדין נקבע, כי דינה של התביעה להתקבל, בשים לב להודאת החברה באחריותה להתרחשות התאונה מיום 27.1.09.

2.בערעור מבקשת החברה להצביע על טעותו של בית משפט קמא אשר, לטענתה, לא ערך אבחנה בין שתי תאונות אשר התרחשו, לטענתה, ולא דן בסוגיית אחריות החברה לשתי התאונות ובסוגיית הקשר הסיבתי, הן העובדתי והן המשפטי, ביניהן.

בבקשה טוענת החברה, כי חרף ניסיונותיה להשיג את הסכום הדרוש להפקדת העירבון, לא עלה הדבר בידיה. כן נטען, כי בעלת החברה - היא בעלת המניות ומנהלת החברה, פנתה מספר פעמים לבנקים השונים בניסיון לקבל אשראי לצורך הפקדת העירבון, אך בקשותיה נדחו. בבקשה מפורטים חובותיה השונים של החברה והסדרי תשלומים, כאלה ואחרים, אליה הגיעה החברה עם חלקם של הנושים. כן נטען, כי הוטל עיקול על חשבונות הבנק של החברה ושל בעלת החברה.

באשר לסיכויי הערעור – נטען בבקשה כי טובים המה, וכי יש ליתן לחברה את יומה בבית המשפט ולאפשר לה להציג את טענותיה כשהיא מיוצגת על ידי עורך דין.

לפיכך מבוקש לפטור את החברה מהפקדת עירבון ולחלופין להסתפק בערבותה האישית של בעלת החברה.

להשלמת התמונה אציין, כי החברה הגישה בקשה להארכת מועד להפקדת העירבון וכי, חרף התנגדות המשיבה 3, כעולה מתגובתה מיום 25.12.11, ניתנה לה ארכה להפקדתו עד ליום 15/2/12. יחד עם זאת, בתום הארכה, לא הפקידה החברה את העירבון וביום 26.12.12 הגישה בקשה לפטור מהפקדת עירבון, היא הבקשה נשוא החלטתי זו.

המסגרת הנורמטיבית :

3.בנוגע לפטור מהפקדת עירבון קובעת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"):

"החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך."

בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, יתן ביהמ"ש משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד – לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך – לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה.

4.דיון בבקשה לפטור מערבון דורש התייחסות לשני הפרמטרים הנ"ל – יכולת כלכלית וסיכויי ההליך - הערעור.

לשם הוכחת חוסר יכולת כלכלית על המבקש לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולהמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים (ראו, למשל: ע"א 254/07 משה לפיד ואח' נ' אלישבע סמואל ואח' (לא פורסם, 21.2.2007); רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ - בפירוק נ' עיריית תל אביב יפו (לא פורסם, 30.1.2007).

בנוסף, על המבקש פטור מערבון להראות כי הוא ניסה לגייס את הסכום הנדרש מקרובי משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו (ע"א 6860/09 ריבק נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה (לא פורסם, 22.10.2009).

5.לאחר ששקלתי את האמור בבקשה ובשאר המסמכים אשר בתיק בית המשפט, נחה דעתי כי יש לדחות את הבקשה, אף ללא צורך במתן תגובה.

התצהיר אשר הוגש בתמיכה לבקשה הינו תצהיר לקוני, שאינו כולל פירוט כנדרש בתקנה 14(א) לתקנות האגרות ואף לא צורפו אליו מסמכים חיוניים ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.

6.החברה לא פרשה בפניי את מלוא התמונה באשר למצבה הכלכלי, לא צרפה דוחות שנתיים ולא מאזנים. כמו כן לא צורף אישור כלשהו מאת רואה חשבון אשר יש בו כדי להעיד על מצבה של החברה, כנטען על ידה. בנסיבות אלה, לא ניתן כלל, לעמוד על מצבה הכלכלי של החברה.

7.זאת ועוד, לא נטען שקיימים בעלים נוספים לחברה ונראה, שהחברה הינה בבעלותה ובשליטתה המלאה של בעלת החברה ובנסיבות אלה ניתן לומר, שקיימת זהות מוחלטת בין האינטרסים הכלכליים של החברה ושל בעלת החברה. לפיכך, במסגרת בחינת יכולתה של החברה להפקיד את העירבון, יש לבחון אף את יכולתה של בעלת החברה.